חמש הגדרות קובעות את גורל ההדפסה שלך: טמפרטורת דיזה, טמפרטורת מיטה, מהירות, קירור וגובה שכבה. נקודת פתיחה בטוחה ל-PLA+ היא דיזה 210°C, מיטה 60°C, מהירות 100 מ"מ/שנייה, קירור 100% משכבה שנייה וגובה שכבה 0.2 מ"מ. משם צריך הדפסת כיול אחת של 20 דקות וכוונון קטן, ויש לך פרופיל שעובד. הערכים לכל חומר מופיעים בטבלה שבהמשך
מכאן ואילך, למה אלה המספרים ואיך מכווננים אותם למדפסת שלך
חמש ההגדרות שקובעות הכל
הסלייסר שלך מציג עשרות פרמטרים, אבל חמישה מהם אחראים לרוב המכריע של התוצאה. שלוט בחמישה האלה קודם, והשאר יחכה לשלב מתקדם יותר
1. טמפרטורת דיזה, הזרימה
הדיזה ממיסה את החוט ומניחה אותו שכבה על שכבה. כשחם מדי החומר נוזל, מייצר קורים ומטשטש פרטים. כשקר מדי הזרימה נחנקת, השכבות לא מתמזגות והחלק נשבר בקו השכבה. לכל חומר יש טווח עבודה: PLA+ ו-High Speed PLA חיים ב-190–230°C, ו-PETG דורש 240–270°C. התחל באמצע הטווח, וזכור שמהירות גבוהה דורשת יותר חום כדי שהזרימה תעמוד בקצב
2. טמפרטורת מיטה, האחיזה
המיטה המחוממת מחזיקה את השכבות התחתונות חמות ורכות מספיק כדי להיצמד, ולהישאר צמודות. כשקר מדי הפינות מתרוממות (Warping), וכשחם מדי הבסיס מתרכך ומאבד צורה. PLA+ מסתפק ב-45–65°C. PETG לא מתפשר על 75–85°C, ובלעדיהן החלק לא נתפס. High Speed PLA עובד גם בלי מיטה מחוממת בכלל, מה שפותח אותו למדפסות בסיסיות
3. מהירות, הקצב מול האיכות
מהירות היא עסקת חליפין. כל מ"מ/שנייה נוסף דורש מהדיזה להמיס יותר חומר באותה שנייה, ומהמכניקה לשמור על דיוק בתנועות חדות. למתחיל: התחל ב-60–100 מ"מ/שנייה, וטפס רק אחרי שההדפסות יוצאות נקיות. תקרות החומרים שלנו הן PLA+ עד 300, High Speed PLA עד 500 ו-PETG עד 200 מ"מ/שנייה
4. קירור, ההקפאה בזמן
מאוורר הקירור מקפיא כל שכבה שניות אחרי שהונחה, וזה מה שמחזיק גשרים באוויר, פינות חדות ופרטים עדינים במקומם. ב-PLA+ וב-High Speed PLA השאר קירור 100% משכבה שנייה. ב-PETG יש טוויסט: קירור מלא מחליש את הריתוך בין השכבות, והורדה ל-30–50% נותנת חלק חזק בהרבה. זה השדרוג הכי זול לחוזק שקיים
5. גובה שכבה, הרזולוציה
גובה השכבה קובע את עובי כל פרוסה, ו-0.2 מ"מ הוא הסטנדרט המאוזן שמתאים לרוב ההדפסות. רוצה פרטים עדינים בפיגורה? רד ל-0.12–0.16 מ"מ, וזמן ההדפסה יקפוץ בהתאם. מדפיס חלק פונקציונלי גס? עלה ל-0.28 מ"מ וחסוך שעות. כלל טכני אחד: גובה השכבה לא יעלה על 80% מקוטר הדיזה, כלומר 0.32 מ"מ בדיזה סטנדרטית של 0.4
טבלת ההגדרות המלאה, חומרי Tonus 3D
| הגדרה | PLA+ | High Speed PLA | PETG |
|---|---|---|---|
| טווח דיזה | 190–230°C | 190–230°C | 240–270°C |
| נקודת פתיחה בדיזה | 210°C | 215°C (225°C במהירות גבוהה) | 250°C |
| טווח מיטה | 45–65°C | 45–65°C (אופציונלי) | 75–85°C (חובה) |
| נקודת פתיחה במיטה | 60°C | 60°C | 80°C |
| מהירות למתחיל | 80–150 מ"מ/ש' | 100–250 מ"מ/ש' | 60–120 מ"מ/ש' |
| מהירות מקסימלית | 300 מ"מ/ש' | 500 מ"מ/ש' | 200 מ"מ/ש' |
| קירור | 100% משכבה 2 | 100% משכבה 2 | 30–50% |
| שכבה ראשונה | 50% מהירות | 50% מהירות | 50% מהירות + מרווח Z קל |
שמור את הטבלה, או פתח את דף המוצר של הסליל שלך, שבו טבלת נקודת הפתיחה מופיעה תמיד
השכבה הראשונה
רוב ההדפסות שנכשלות נכשלות בשכבה הראשונה, לא בשעה השלישית ולא בשכבה 200 אלא בדקות הראשונות, כי שכבה ראשונה טובה נאחזת וכל מה שמעליה בנוי על יסודות יציבים
שלושה כללים:
נקה את המשטח. שומן בלתי נראה מהאצבעות הוא הגורם הראשון לכשל היצמדות. ניגוב באלכוהול איזופרופיל לפני כל הדפסה לוקח עשר שניות
האט ל-50%. מהירות מופחתת נותנת לחומר זמן להימעך למשטח ולהיאחז
כייל את גובה הדיזה (Z-Offset). הקו הראשון צריך לצאת שטוח ומעט מרוח, לא ספגטי עגול שמתגלגל (גבוה מדי) ולא פס שקוף ודק (נמוך מדי). במדפסות עם פילוס אוטומטי זה כפתור אחד. בידניות, השתמש בדף A4 בין הדיזה למיטה עד תחושת חיכוך קלה
ל-PETG יש חריג. הוא לא אוהב להימעך, אז השאר לו מרווח Z קל ותן לו להינח על המיטה. מעיכה חזקה מדי גורמת לו להיצמד יותר מדי ולקלף משטחי PEI
שגרת הכיול
סליל חדש על מדפסת חדשה דורש היכרות, ושלוש הדפסות קצרות סוגרות את העניין:
1. מגדל טמפרטורות (20 דקות). מודל מדורג שכל קומה בו מודפסת בטמפרטורה שונה, בקפיצות של 5°C לאורך הטווח. הקומה עם המשטח הכי חלק, הגשרים הכי יציבים והכי מעט קורים היא הטמפרטורה שלך. המודל מובנה ב-OrcaSlicer, ב-Cura וב-PrusaSlicer
2. בדיקת Retraction (25 דקות). שני עמודים דקים שחושפים קורים, וב-Direct Drive מתחילים מ-0.5–2 מ"מ וב-Bowden מ-4–6 מ"מ. כוונן במדרגות של 0.2 מ"מ עד שהקורים נעלמים
3. ריבוע שכבה ראשונה (10 דקות). ריבוע שטוח של שכבה אחת שמאמת את ה-Z-Offset על כל שטח המיטה
שעה אחת, ויש לך פרופיל מכויל שמשרת אותך בכל הסלילים הבאים מאותה סדרה. שמור אותו בסלייסר בשם ברור כדי שלא תצטרך לנחש שוב
שלוש הגדרות סלייסר שמשלימות את התמונה
מילוי (Infill). 15% מספיק לדגמים ולתצוגה ו-25–40% לחלקים פונקציונליים, ומעל 50% כמעט לא משתלם מהסיבה שבסעיף הבא
קירות (Walls). קירות תורמים לחוזק יותר ממילוי, וחלק עם 4 קירות ו-15% מילוי חזק יותר, קל יותר ומהיר יותר להדפסה מחלק עם 2 קירות ו-50% מילוי. ברירת מחדל טובה היא 3 קירות
תמיכות (Supports). נדרשות לזוויות חדות מ-45° ביחס לאנך, והפעל Tree Supports כשהאפשרות קיימת כי הן חוסכות חומר ומתקלפות בקלות
חמש טעויות שכל מתחיל עושה
- להדפיס במהירות מקסימלית מהיום הראשון. קודם מגיעים להדפסות נקיות ב-100 מ"מ/שנייה, ורק אחר כך מטפסים בהדרגה
- להתעלם מהשכבה הראשונה. לצאת מהחדר בדקות הראשונות אומר לגלות ספגטי אחרי שעתיים, אז צפה בשכבה הראשונה עד שהיא נסגרת
- להעתיק הגדרות מיוטיוב. ההגדרות של מדפסת אחרת עם חוט אחר הן נקודת ייחוס ולא אמת, והמספרים שלך נמצאים בדף המוצר של הסליל שלך ובכיול שלך
- להשאיר סליל חשוף שבועות. פילמנט סופג לחות והחוט מתחיל לפצפץ ולייצר בועות, אז אחסן באריזה אטומה עם סיליקה ג'ל אחרי כל שימוש
- לשנות חמש הגדרות בבת אחת. אם משהו השתבש שנה פרמטר אחד, הדפס ובחן, אחרת לא תדע מה עבד
שורה תחתונה
חמש הגדרות נכונות ושכבה ראשונה נקייה הן כל מה שצריך, ושעת כיול אחת מביאה אותך לשתיהן. עשה את זה עם סליל בקוטר עקבי, וההדפסות שלך יפסיקו להיות הימור
וכשמשהו בכל זאת מתעקש להשתבש, צלם ושלח לנו בוואטסאפ ונאבחן ביחד
לקטלוג המלא, כל סליל עם טבלת הגדרות → · למרכז העזרה →
שאלות נפוצות
באיזו טמפרטורה מדפיסים PLA? טווח העבודה של PLA+ הוא 190–230°C בדיזה ו-45–65°C במיטה. נקודת פתיחה מומלצת היא דיזה 210°C ומיטה 60°C, ומשם כוונון עדין לפי מגדל טמפרטורות
מה גובה השכבה הכי טוב למתחילים? 0.2 מ"מ, האיזון בין איכות, חוזק וזמן הדפסה, והוא מתאים לרוב ההדפסות בדיזה סטנדרטית של 0.4 מ"מ
כמה מילוי (Infill) צריך? 15% לדגמים ולתצוגה, ו-25–40% לחלקים פונקציונליים. לחוזק עדיף להוסיף קירות: 4 קירות עם 15% מילוי חזקים יותר מ-2 קירות עם 50%
למה ההדפסה שלי לא נדבקת למיטה? שלושה חשודים עיקריים: משטח מלוכלך (נגב באלכוהול איזופרופיל), Z-Offset לא מכויל, או טמפרטורת מיטה נמוכה מדרישת החומר. המדריך המלא נמצא במרכז העזרה